ב-4.1.1991 העולם לא ידע למה הוא נכנס כאשר הוא זרק אותי החוצה אליו. הילד לא רצה ללמוד, אבל הוציא ציונים טובים, הילד לא אהב ספורט, אבל תמיד היה לו כושר לרוץ למרחקים. הילד התחיל לעשן בגיל 14 ועדין מתקיים על סיגריה אחת בשבוע. בקיצור ילד הזיה הגיע לעולם הזה. אמא שלי תמיד אמרה לי שאנחנו לא יוונים רגילים, אנחנו ספרטנים! עקשנים, עם קוביות בבטן ופילוסופים לא קטנים. המוח שלי תמיד חושב שבשניה הזאת מישהו טמבל יכול ללחוץ על איזה כפתור ולסיים הכל, פעם הוא היה מאוד חרדתי מזה, אבל היום, אני מסתכל על החיים אחרת, אם זה יקרה... אז אני אדע בלב שלם שעשיתי כל מה שרציתי עד אותו רגע נתון. גם אם זה היה לתת לאחותי כאפה ולברוח, להסתתר מאחורי הספה ולצחוק עד דמעות מהד הצעקות שלה!

תמיד מוקף בחברים, תמיד הסוני והפיפא, פייסלים בפה כאילו מדבר אליכם וויז קאליפה, תמיד אומר מה שלא תשמעו אף אחד אומר בראיונות עבודה, ותמיד מאמין שהעיקר הכוונה.

​